יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

גולשים בחיתולים...


שלום לכם,

בחרתי לשתף אתכם בכתבה שקראתי היום (29/11/09) בעיתון ידיעות אחרונות תחת הכותרת "גולשים בחיתולים", מאת איריס ליפשיץ-קליגר.

העיתונאית כותבת על סקר שנערך בחודש האחרון שגילה כי כבר בגיל שלוש מתחילים ילדים בישראל לגלוש באינטרנט. הסקר, שנערך ע"י חברת TNS טלסקר, גילה כי למעלה מ60 אחוז מהילדים בישראל גולשים באינטרנט בממוצע שלוש שעות ביום. כמו כן, כמחצית מהילדים בגילאי 11-12 מאזינים למוסיקה דרך האינטרנט ומתכתבים בתוכנות מסרים מידיים.

יובל בירב, מרצה מהמכללה האקדמית בית ברל, מסביר שאסור להתעלם מהעובדה שבאינטרנט כמעט ולא קיים פיקוח. "על ההורים לבחון את מידת ההגבלה ואף להיות נוכחים בזמן שהילד גולש או משחק במחשב", הוא אומר, במיוחד כשמדובר בילדים צעירים במיוחד שעלולים להתמכר ולהיחשף לתכנים בלתי הולמים. הוא מציין לטובה את תרומתם של משחקי מחשב אינטרנטיים לרכישת מיומנויות כגון למידת שפות, חלוקת קשב, ניהול זמן, ניהול משאבים, תכנון מראש, פתרון בעיות וכישורי למידה. לדעתו, ילד שנמנעת ממנו גישה לאינטרנט עלול לפתח פער דיגיטלי שישפיע על התפתחותו האישית ועל האינטראקציה החברתית עם בני גילו.

לאה אופיר, ראש מסלול הגיל הרך במכללת בית ברל, מזהירה מפני משחקי מחשב אשר לא נותנים מענה לצרכים חברתיים ורגשיים, ולכן יש לשאוף לאיזון ע"י הגבלה ופיקוח של הזמנים והתכנים. לדעתה, כל ישיבה ממושכת מול מסך מנתקת את הילד מהסביבה ועלולה להביא לפגיעה מוטורית, גופנית וחברתית.

כיצד נפקח על גלישת הילדים ברשת? בכתבה מופיעות מספר עצות. יש להיות מעורבים בבחירת האתרים. מומלץ להגביל אותם לגלישה באתרים המבטיחים תוכן ייעודי לילדים ומהווים סביבה סגורה, מבוקרת ומפוקחת הנוקטת אמצעי בטיחות וזהירות – החל מקיום מערכת חוקים נוקשה וברורה האוסרת שימוש בשפה גסה ופוגעת (יש אתרים המפעילים מסננת ממוחשבת המנפה מראש קללות וביטויים שעשויים לפגוע בילדים או בביטחונם), ועד נקיטת אמצעים כלפי גולשים שלא עומדים בתנאים.

חשוב גם להכיר את הסיסמאות של הילדים ולעקוב מידי פעם אחר ההודעות שהם מפרסמים בפורומים השונים ואחר התגובות שהם מקבלים. הפעלת שמירת היסטוריה של שיחות בתוכנות מסרים מיידיים מאפשרת מעקב, כמו גם צפייה בהיסטורית הגלישה של הדפדפן. ישנם אתרים המנטרלים את מקשי הספרות על מנת להקשות על חשיפת פרטים מזהים. הכותבת גם ממליצה על נטרול מצלמת האינטרנט במחשב של הילד, על שימוש בשירותי גלישה בטוחה של ספקיות האינטרנט ועל התקנת תוכנות המאפשרות חסימה של תכנים לפי נושא ואתרים והגבלת זמני גלישה. תוכנה כגון פראלרט מאפשרת שליחת SMS או מייל להורה על כל אינטראקציה חשודה של הילד. כלי נוסף שמזהיר מפני אתרים פוגעניים הוא WEB OF TRUST שמפנה למאגר של מליוני אתרים שתוכנם אינו מיועד לילדים. אפשר להנחות את הילד המשתמש בפייסבוק להשתמש ברמת האבטחה הגבוהה ביותר כדי שפרטיו לא יוצגו למי שאינו חבר שלו. כמובן שישנן עוד מאות דרכים לגלישה בטוחה של ילדינו... המלצות לבלוג זה יתקבלו בברכה.

שלכם,

מיכל מעוז (מיכלי בלוגי).

יום ראשון, 22 בנובמבר 2009

יו-טיוב - הפורום הגלובלי לחופש הביטוי

בפעם הראשונה בחיי הכנסתי סרטון משלי לאתר יו-טיוב. להפתעתי זה לא היה קשה. גם לא קראתי את ההנחיות. נכנסתי לאתר בציפייה לתהליך מייגע להגדרת חשבון חדש אך שמחתי לגלות כי יו-טיוב תומכים בשיוך החשבון לחשבון GOOGLE הקיים שלי (כן, אותו אחד שפתחתי לצורך GMAIL, בלוגים של גוגל, שירות התמונות המקוון PICASA ושירותי גוגל נוספים). בהמשך גיליתי שיו-טיוב מופיע גם בסרגל העליון של שירותי גוגל המופיעים כשאני נכנסת למנוע החיפוש שלהם.
מכאן הכול רץ... הוספתי קטע קצר של וידאו שהעברתי בזמנו מהמצלמה הדיגיטלית למחשב, הגדרתי עבור כמה תוויות ולחצתי UPLOAD. משך הטעינה לאתר תלוי בגודל הקובץ ובמהירות החיבור לאינטרנט.
גיליתי גם שניתן להעתיק מאתר יו-טיוב את הקישור הישיר לסרטון על מנת שאפשר יהיה להפנות אליו. כמו כן למדתי על מה ללחוץ על מנת להגדיל את תצוגת הסרט על כל המסך.
מגניב. עכשיו אלמד קצת כיצד לעשות יחסי ציבור לסרטון. היות ואין בכוונתי להתפרסם בזכות סרטון זה (בשלב זה...), השקעתי מחשבה בשדה התיאור ובשדה התגיות על מנת להקל על אנשים המכירים אותי לאתר את הסרטון.
לאחר שהמשימה הוגדרה בהצלחה תכננתי לשוטט קצר ביו-טיוב אך במהרה נסחפתי למעמקיו – צפיתי בגרסאות כיסוי מהנות לשירים, מסיבות ואירועים משפחתיים, בארץ ובחו"ל, בקטעים מצחיקים ובקטעים עצובים. נזכרתי בהפגנות האחרונות באיראן, חיפשתי ומצאתי סרטונים שהיו הכלי היחיד שבידי מפגינים איראנים להציג את מאבקם בשלטון, וקראתי כתבה מעניינת מלפני שנה שעוסקת במאמצי שלטונות דיקטאטורים לחסום ערוץ זה מאזרחיהן.
הסקתי כי היו-טיוב הוא יותר מאתר לשיתוף קבצי וידיאו. הוא כלי גלובאלי לחופש ביטוי, וככזה הוא מהפכני. הוא מאפשר לאזרחים מודאגים למחות, לתלמידים להציג את רשמיהם מהטיול ולזמרים בתחילת דרכם לפרסם את הקליפים שלהם למיליונים של צופים. אני בטוחה כי אעשה בו שימוש גם אישי-משפחתי וגם באופן מקצועי לקידום ההוראה והלמידה.
שלכן,
מיכל מעוז.

יום שבת, 21 בנובמבר 2009

תשלום עבור חיפוש מידע

שלום לכולם,
בעקבות פעילותינו בשיעור האחרון בנושא חיפוש במאגרי ידע דיגיטליים והפורטלים המעניינים בהם פגשתי, רציתי לשתף אתכם באירוע קצת מעצבן שחוויתי במהלך חיפוש מידע עבור עבודות הסמינר והפרויקט, ממנו עולה סוגיה נוספת הקשורה למידע ודרכי השגתו.
לאחר ששמעתי מחברה כי במכון סאלד בירושלים מצויים מחקרים ומאמרים שעשויים להיות רלוונטיים עבור המחקרים שעלי לבצע השנה במסגרת לימודיי, החלטתי כהרגלי לחפש את אתר המכון ברשת ולבדוק מה הוא מציע.
התאכזבתי לגלות כי לא ניתן לבצע חיפוש מקוון אחר מידע במכון. עם זאת, המכון מאפשר להתקשר, לשלם אגרה של 30 שקלים ולבקש מהספרנית לבצע עבורך חיפוש ע"פ סיווג אחד כבקשתך. את תוצאות החיפוש (שמות מאמרים ותקציר בן מספר משפטים) הם מחזירים במייל. על מנת לקבל גישה למאמר המלא היה עליי לפנות יום שלם, לנסוע לירושלים, לשלם דמי כניסה, לאתר את המידע בעזרת המחשבים שבמכון, לאסוף את המאמרים מהמדפים (המכון כורך בתיקיה עותק מצולם של מאמר ונותן לו מספר קוד) ולשלם מחיר מופקע עבור צילומם (האלטרנטיבה הייתה לשבת שם ולסכמם). מאוד לא מקוון, נכון? כוחו של האינטרנט הוא גם בחינמיות שלו - האפשרות למצוא כמעט הכול בחינם וכמה שיותר מידע בחינם. אני מבינה את הצורך במימון הפעילות או תשלום עבור זכויות יוצרים, אך בעידן בו רוב המידע ניתן ללא תמורה, ואתרים כגון אתרי חדשות מתפרנסים מפרסום בלבד לאחר שהבינו שגבייה של תשלום, ואפילו מועט, גורמת לבריחת הגולשים לאופציות חינמיות. זה מאכזב לשלם עבור מידע, שלא לדבר על חיפושו!
היה נוח הרבה יותר באם החיפוש במכון זה היה מתבצע עצמאית און-ליין ובחינם. עבור מידע בו מעוניינים אפשר לשלם און-ליין ולצפות בו לאחר התשלום (המכון יכול לסרוק את המאמרים וכך לחסוך את הקלדתם).

שלכם,
מיכל מעוז.

יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

חיפוש בפורטל הורטיקאלי

החיפוש בפורטלים אינו חדש עבורי. חיפשתי בפורטל http://portal.macam.ac.il

מידע על מנהיגות שיכול לסייע לי בכתיבת הפרויקט במסגרת התואר השני.

ביצעתי חיפוש חופשי של המילה מנהיגות. הוצגו 47 פריטים, כולל מאמרים בהם המילה מופיעה בתקציר ולא בכותרת. עבור כל פריט שנמצא הציג הפורטל את שיוכו מבחינת מדור (הערכת הוראה, סביבות למידה, ניהול בחינוך...). נראה כי ניתן לשייך פריט מידע למדור אחד בלבד, ולכן חיפוש בתוך מדור ספציפי עלול לא למצוא פריטים ששויכו למדורים אחרים מבחינת הקשרם העיקרי, ולכך יש צורך להיות מודעים.

ביצעתי חיפוש גם לפי מפתח נושאים, שהינו כלי בעל ערך משום שהוא מאפשר תצוגה נוחה ואלפא-ביתית של הנושאים עפ"י צורת איותם המדויקת, מציג את כמות פריטי המידע בכל נושא ומאפשר גם פילוח מדויק יותר. המידע אותו אני מחפשת הופיע תחת הנושאים "מנהיגות", "מנהיגות בית ספר", ו"מנהלים". המאמר "מנהיגות חינוכית למניעת אלימות" מופיע בתוך מדור "סביבות למידה" ומשויך למילות המפתח הבאות: אלימות, בתי ספר, דפוסי התמודדות, כללי התנהגות, מדיניות בחינוך, מנהיגות בית ספר ותכניות פעולה מערכתיות.

חיפשתי את ערך "מנהיגות" גם בפורטל "הגורם האנושי", שגם בו פריטי המידע משויכים לקטגוריות. למשל "מנהיגות מעצבת: מבט פסיכולוגי" משויך לקטגורית "ספרים חדשים". המאמר "גייסו אנשים שחולקים על דעתכם" משויך לקטגורית "אנשים וארגונים". החיפוש המתקדם בפורטל זה מאפשר להגדיר תנאים לוגיים של AND / OR בין מחרוזות החיפוש השונות.

התרשמותי הכללית היא שפורטלים ורטיקאלים מאפשרים חיפוש ממוקד יותר, הודות לתהליך הסינון העיבוד שעובר המידע טרם הופעתו בפורטל. עם זאת חשוב להיות מודעים לכך ששיטת הקיטלוג עלולה לגרום למידע רלוונטי להיות מתויג תחת נושאים או קטגוריות שאינם בתחום המעניין אותנו, ולכן מומלץ לבצע בהם חיפוש באמצעות מילות מפתח.